ושט

וושט היא בדיקת הדמיה אבחנתית המשמשת להערכת המבנה והתפקוד של הוושט, שהוא הצינור השרירי המחבר את הפה לקיבה. הבדיקה כוללת בליעת חומר ניגוד, בדרך כלל בריום, שעוזר להדגיש חריגות בוושט במהלך הדמיית רנטגן. הוושט שימושי במיוחד להערכת קשיי בליעה, אבחון מצבים כגון מחלת ריפלוקס קיבה-וושטי (GERD), סרטן הוושט, אקלזיה והיצרות בוושט.

מהי אסופגרמה?

וושט, המכונה גם סנונית בריום או ושט בריום, היא סוג של הדמיית רנטגן המשמשת להערכת הוושט ותפקודו. זה כרוך בשתיית חומר ניגוד (בדרך כלל בריום סולפט), הנראה לבן בתמונות רנטגן, מה שמקל על חזות הצורה והמצב של הוושט.

הבדיקה מסייעת באבחון מגוון מצבים המשפיעים על הוושט ומומלצת לעיתים קרובות כאשר מטופל חווה קושי בבליעה (דיספגיה), כאבים בחזה או ירידה בלתי מוסברת במשקל. תמיסת הבריום עוזרת לשרטט את קווי המתאר הפנימיים של הוושט, מה שהופך חריגות כמו היצרות, גידולים או כיבים גלויים בתמונות רנטגן.

איך עובדת הוושט?

הוושט פועל באמצעות פלואורוסקופיה, סוג של הדמיית רנטגן בזמן אמת, כדי לנטר את מעבר הבריום דרך הוושט. כך עובד בדרך כלל ההליך:

1. אופן ההכנה: המטופל מתבקש בדרך כלל להימנע מאכילה או שתייה במשך 8-12 שעות לפני הבדיקה. זה מבטיח שהקיבה והוושט ריקים, מה שמאפשר הדמיה טובה יותר.
2. חומר ניגודיות (בריום): המטופל מתבקש לשתות תמיסת בריום סולפט נוזלית, המצפה את רירית הוושט והופכת אותו לעין בצילום רנטגן.
3. צילום רנטגן: המטופל עומד או יושב מול מכשיר רנטגן, והרדיולוג משתמש בפלורוסקופיה כדי לבחון את המעבר בזמן אמת של הבריום דרך הוושט. ייתכן שיידרשו עמדות שונות במהלך הבחינה כדי לקבל תצוגות שונות של הוושט.
4. בְּדִיקָה: הרדיולוג עוקב מקרוב אחר חריגות כאשר הבריום עובר דרך הוושט. תמונות הרנטגן מוקלטות על סרט או דיגיטלי לניתוח מאוחר יותר.
5. לאחר ההליך: לאחר הוושט, הבריום ייצא מהגוף דרך הצואה, ולמטופלים מומלץ לשתות הרבה נוזלים כדי לעזור לשטוף את הבריום החוצה. חלק מהחולים עלולים לחוות עצירות זמנית או צואה לבנה עקב הבריום.

טווח נורמלי לוושט

הטווח התקין לבדיקת ושט מתייחס לממצאים בתמונות הרנטגן המעידים על ושט בריא. בוושט רגיל:

• הוושט צריך להיראות חלק, ללא אי סדרים, חסימות או היצרות.
• סוגר הוושט התחתון (LES) אמור לתפקד כראוי, ולמנוע חומצה לזרום חזרה אל הוושט.
• התנועתיות של הוושט צריכה להיות תקינה, כאשר התכווצויות שרירים מתואמת מעבירות מזון ונוזל מהפה לקיבה.
• הקיבה והתריסריון צריכים להיראות נקיים מגידולים חריגים, כיבים או מצבים אחרים שעלולים להשפיע על תהליך הבליעה.

שימושים באזופגרמה

ושט משמשות בדרך כלל לאבחון והערכת מגוון מצבים בוושט. להלן השימושים העיקריים באזופגרמה:

1. אבחון דיספאגיה (קושי בבליעה): בדיקת וושט יכולה לסייע בזיהוי הגורמים הבסיסיים לקושי בבליעה, כגון היצרות של הוושט (היצרות של הוושט), גידולים או אכלסיה (מצב שבו ה-LES אינו נרגע כראוי).
2. הערכת מחלת ריפלוקס גסטרו-וופגיאלי (GERD): GERD הוא מצב כרוני שבו חומצת קיבה זורמת לעתים קרובות בחזרה לוושט. בדיקת וושט יכולה להראות סיבוכים של GERD, כגון כיבים בוושט, היצרות או ושט של בארט (שינוי טרום סרטני ברירית הוושט).
3. איתור סרטן הוושט: הוושט שימושי לאיתור חריגות כגון גידולים בוושט, שעלולים לגרום לקושי בבליעה, כאבים בחזה או ירידה בלתי מוסברת במשקל.
4. זיהוי היצרות בוושט: ניתן להמחיש היצרות או היצרות של הוושט הנגרמות על ידי צלקות, דלקת או טיפול בהקרנות באמצעות וושט.
5. הערכת הפרעות תנועתיות של הוושט: מצבים כמו achalasia או עווית הוושט ניתנים לאבחון בעזרת וושט, המראה עד כמה הוושט מעביר מזון ונוזל לקיבה.
6. הערכת בקע היטל: בקע היאטלי מתרחש כאשר חלק מהקיבה דוחף כלפי מעלה דרך הסרעפת. וושט יכולה לסייע בזיהוי מצב זה.
7. זיהוי עצמים זרים בוושט: אם מטופל בולע חפץ זר, ניתן להשתמש באסופגרמה כדי לאתר ולהעריך את מיקומו של החפץ.

כיצד להתכונן לוושט

הכנה נכונה היא חיונית כדי להבטיח תוצאות מדויקות במהלך הוושט. להלן השלבים הכלליים להתכונן למבחן:

• צום: מטופלים מקבלים בדרך כלל הוראה לצום 8-12 שעות לפני ההליך. זה מבטיח שהוושט ריק, מה שמאפשר הדמיה טובה יותר וראייה ברורה יותר של כל חריגות.
• תרופות: הודע לספק שירותי הבריאות שלך על כל התרופות שאתה נוטל כעת, במיוחד אם אתה נוטל תרופות ל-GERD, ריפלוקס חומצי או מצבים אחרים של מערכת העיכול. ייתכן שתתבקש להתאים את לוח הזמנים של התרופות שלך לפני הבדיקה.
• הַלבָּשָׁה: ללבוש בגדים רפויים ונוחים להליך. סביר להניח שתתבקשי להחליף לחלוק לבדיקה.
• אלרגיות: הקפד ליידע את הרופא שלך על כל אלרגיות, במיוחד לחומרי ניגוד או צבע רנטגן.
• חששות בהריון: אם את בהריון או חושדת שאת בהריון, חשוב ליידע את הרופא שלך. ייתכן שקרינת הרנטגן לא תתאים במהלך ההריון, ולכן הרופא ידון בכל אפשרויות הדמיה חלופיות.

למה לצפות במהלך ואחרי הושט

הנה פירוט של מה שאתה יכול לצפות במהלך ואחרי ההליך:

• במהלך ההליך:
  • תתבקש לעמוד או לשבת מול מכשיר הרנטגן בזמן שאתה שותה את תמיסת הבריום.
  • כשהבריום עובר דרך הוושט שלך, הרדיולוג יצלם תמונות רנטגן בזמן אמת של התהליך. ייתכן שתתבקש לשנות תנוחה או לבלוע יותר בריום כדי לתפוס זוויות שונות.
  • ההליך אורך בדרך כלל 15-30 דקות, תלוי במורכבות הבדיקה.
• לאחר ההליך:
  • לאחר הוושט, אתה יכול לחדש את הפעילות הרגילה שלך, אבל ייתכן שתתבקש לשתות הרבה נוזלים כדי לעזור לשטוף את הבריום מהמערכת שלך.
  • ייתכן שתחווה עצירות קלה או צואה לבנה עקב הבריום, אך תופעות הלוואי הללו אמורות להיעלם תוך יום או יומיים.
  • תוצאות הבדיקה זמינות בדרך כלל תוך מספר שעות, והרופא שלך ידון איתך בממצאים.

פירוש תוצאות הוושט

תוצאות ה-Esophagram מתפרשות על סמך הממצאים החזותיים מתמונות הרנטגן. הנה מה שהרופאים מחפשים בתוצאות:

• תוצאות תקינות:
  • הוושט נראה חלק וללא כל היצרות או חסימות.
  • אין גידולים, כיבים או גידולים חריגים.
  • ה-LES מתפקד כראוי, ומונע ריפלוקס חומצי.
• תוצאות חריגות:
  • היצרות של הוושט: היצרות של הוושט הנגרמת על ידי צלקות או דלקת.
  • Hiatal Hernia: חלק מהקיבה נדחף לתוך חלל החזה דרך הסרעפת.
  • סיבוכי GERD: כיבים, היצרות או סימנים של הוושט של בארט עקב ריפלוקס חומצה כרונית.
  • גידולים בוושט: גידולים או מסות לא תקינות בוושט, שעלולים להיות שפירים או סרטניים.
  • Achalasia: קושי בבליעה בגלל ה-LES לא נרגע כמו שצריך.

סיכונים ויתרונות של וושט

יתרונות:

• אבחון מדויק: וושט יכולה לסייע בזיהוי מגוון רחב של הפרעות בוושט, כגון GERD, achalasia או סרטן הוושט.
• לא פולשני: ההליך הוא זעיר פולשני ובדרך כלל אינו דורש הרדמה, מה שהופך אותו לבדיקה בסיכון נמוך.
• יעיל באבחון בעיות בליעה: הוא מספק הדמיה ישירה של קשיי בליעה, מה שעשוי לעזור להנחות את הטיפול.

סיכונים:

• חשיפה לקרינה: בעוד שכמות הקרינה קטנה, היא עדיין מדאיגה, במיוחד עבור נשים בהריון.
• אי נוחות: שתיית תמיסת הבריום עלולה לגרום לאי נוחות קלה, וחלק מהחולים חווים בחילה קלה או נפיחות קלה לאחר מכן.
• עצירות: אנשים מסוימים עשויים לחוות עצירות או צואה לבנה עקב הבריום, אם כי זה בדרך כלל זמני.

שאלות נפוצות (FAQs)

1. מהי וושט?

ושט הוא הליך הדמיית רנטגן המשמש להערכת הוושט, הקיבה והתריסריון. זה כרוך בבליעת חומר ניגוד (בדרך כלל בריום) כדי לסייע בזיהוי חריגות כגון גידולים, היצרות או כיבים.

2. למה שאצטרך אסופגרמה?

בדיקת וושט מומלצת לתסמינים כמו קושי בבליעה, כאבים בחזה, ירידה בלתי מוסברת במשקל או GERD. זה עוזר לאבחן מצבים המשפיעים על הוושט ומערכת העיכול העליונה.

3. האם בדיקת הוושט כואבת?

לא, הבדיקה לא כואבת. אתה עלול לחוות אי נוחות קלה בעת בליעת הבריום, אך ההליך עצמו הוא בדרך כלל מהיר ולא פולשני.

4. כמה זמן נמשך ההליך?

הבדיקה אורכת בדרך כלל 15-30 דקות. זה עשוי להימשך זמן רב יותר אם נדרשות מספר תמונות רנטגן או אם יש צורך בתצוגות נוספות.

5. כיצד עלי להתכונן לאסופגרמה?

תתבקש לצום 8-12 שעות לפני ההליך. הודע לרופא שלך על כל תרופות שאתה נוטל, במיוחד אלה עבור GERD או ריפלוקס חומצי.

6. האם ישנם סיכונים הקשורים לוושט?

הסיכונים כוללים חשיפה לקרינה, אי נוחות קלה במהלך הבליעה ועצירות זמנית או צואה לבנה עקב הבריום.

7. האם וושט יכול לזהות סרטן?

כן, הבדיקה יכולה לזהות גידולים בוושט או גידולים חריגים. אם נמצא אזור חשוד, ניתן להמליץ ​​על ביופסיה.

8. כמה זמן ייקח עד לקבלת תוצאות?

הרופא שלך ידון איתך בתוצאות המיידיות לאחר הבדיקה. אם נלקחות ביופסיות, התוצאות יהיו זמינות בדרך כלל תוך מספר ימים.

9. האם אוכל לאכול לאחר הבדיקה?

אתה יכול להמשיך לאכול לאחר השלמת הבדיקה, והשפעות חומר ההרגעה (אם נעשה בו שימוש) פגו. שתיית נוזלים מומלצת כדי לסייע בניקוי הבריום.

10. מה קורה אם נמצאות תוצאות חריגות?

אם יתגלו חריגות, הרופא שלך ידון בממצאים וימליץ על בדיקות נוספות, כגון ביופסיה, או אפשרויות טיפול בהתאם למצב.

סיכום

בדיקת וושט היא כלי חיוני באבחון מגוון רחב של מצבים בוושט ובמערכת העיכול. על ידי שימוש בהדמיית בריום וקרני רנטגן, הוא מספק תובנות ברורות לגבי המבנה והתפקוד של הוושט, ועוזר לרופאים לאבחן בעיות כמו achalasia, GERD וסרטן הוושט. בעוד שההליך הוא זעיר פולשני ובדרך כלל נסבל היטב, הכנה נכונה והבנה של הבדיקה יכולה לעזור למטופלים להרגיש בנוח יותר. אם אתה חווה תסמינים כמו קושי בבליעה, כאבים בלתי מוסברים בחזה או ריפלוקס מתמשך, בדיקת וושט עשויה להיות השלב הבא בהערכה והתייחסות למצב שלך.